במאמר הזה אנסה לסקור את הזעזוע וההשפעות הפסיכולוגיות המידיות שנגרמות בעקבות גילוי רומן של אחד מבני הזוג במערכת הזוגית.
התייחסותי הינה בעיקר לאירוע חד פעמי ולא לדפוס חוזר של בגידות. כמו כן כיצד שני בני הזוג יכולים להתמודד עם המשבר בתקופה המיידית לאחר גילוי הרומן.
כאשר יש גילוי של הרומן ישנה רגרסיה מהאיזון הרגיל הרגשי. הנבגד יכול להרגיש תגובות גופניות : אבדן תיאבון, ספיקות לב, בעיות בשינה, התפרצויות כעס. שני בני הזוג איבדו משהו בסיסי בתחושת העצמי שלהם ובתחושה כזוג, וכל הביטחון מתערער.
תהליך השיקום וההתאוששות הנו תהליך איטי ולא תמיד אפשרי. התהודות של המשבר יורגשו לעיתים חודשים או אף שנים. זוג המנסה לשקם עצמו ואת מערכת יחסיו יכול לעשות זאת בכוחות עצמו וכן במסגרת טיפול זוגי (יעוץ נישואין)
השיקום של הזוגיות תלוי בגורמים רבים. אציין מספר גורמים משמעותיים המשפיעים על הריפוי:
1- משך הבגידה ועוצמת המעורבות הרגשית של בן הזוג הבוגד.
2- יכולת בן הזוג הנבגד להחלים מהפגיעה הקשה, פגיעה בדימוי העצמי.
3- המוכנות והמוטיבציה של שני בני הזוג להסתכל על האירוע הקשה כרמזור אדום שאותת על בעיתיות בחיי הזוג וללמוד מכך.
שיקום האמון:
אחת הבעיות הקשות אשר זוגות מתמודדים איתה הינה שיקום האמון.
השאלה שתמיד נשאלת היא האם אפשר להחזיר אמון לאחר גילוי הבגידה? החזרת האמון היא תהליך של השקעה תמידית ביחסים.
יש המאמינים שהאמון יוחזר ע"י בדיקה הולכת ונשנית של בן הזוג :
היכון נמצא? מתי חוזר? זהו ניסיון שליטה על האחר, שאינו בהכרח מביא לאמון. ההפך הוא נכון, זהו גורם מרחיק.
זו אשליה שאנחנו יכולים לשלוט בחייו של בן הזוג ובכך להחזיר את האמון.
בטחון ביחסים לא יכול להיות מבוסס על שליטה. החזרת האמון תלויה בתחושה של קשר טוב ביחסים.
הידיעה שבן הזוג מרוצה מהיחסים ואין לו צורך לבגוד משום שיש השקעה בקשר כל יום.
זו אלטרנטיבה נכונה יותר לשיקום האמון במקום הניסיון לשלוט באחר.
אחת התגובות הנפוצות אצל הנבגד הינן ההתנהגויות האובססיביות.
בסיס האובססיה הינו החרדה, חרדה שהבוגד יחזור שוב ויהיה בקשר עם האדם איתו היה לו רומן.
לכן הנבגד עושה בדיקות חוזרות ונשנות של הטלפונים, מיילים במחשב ושאלות חוזרות האם היה לבוגד קשר חוזר עם נושא הרומן. התנהגויות אלו נחוות כטורדניות ע"י הבוגד.
רק לעתים רחוקות הבוגד יכול להכיל ולהתמודד עם שאלות וחקירות.
מתוך תחושת האשם הוא מכיל את השאלות תקופה קצרה לאחר גילוי הרומן.
מתוך ניסיון קליני אנחנו רואים שבתחילה, לאחר גילוי הרומן הבוגד מוכן להכיל את השאלות והחקירות, מאחר והוא מודע להתערערות הרגשית של בן זוגו ולמידת אי האמון שלו.
אולם במשך הזמן הבוגד אינו מסוגל להכיל את זאת. בתגובה הנבגד כועס על כך שבן הזוג אינו מבין אותו ואינו מוכן לשתף פעולה. חשוב לציין שהנבגד חייב ללמוד לשלוט על התנהגויות האובססיביות.
הריפוי והאמון יחזרו מתוך שיקום היחסים ולא מבדיקה חוזרת של הבוגד ומעשיו.
הבדיקות הללו הן אשליה של שליטה. למעשה אין שליטה על הנבגד . לדוגמא:
אם הנבגד משער ברגע מסוים שהבוגד נמצא ברגע זה עם נושא הרומן, הפרכת ההשערה ע"י בדיקה או חקירה נותנת מרגוע רק לאותו רגע, אבל לא באמת מרגיעה את הנבגד.
ניתן להשוות זאת לרעב שנרגע ע"י אוכל למספר שעות, אך חוזר שוב ויש צורך להרגיע שוב את הרעב.
הנבגד יכול לשלוט ולהרגיע את רגשות החרדה שלו בדרכים אחדות:
להסתייע בחבר אשר יכול להרגיעו, או בכוחות עצמו לנסות להסתכל על המצב מנקודת מבט שונה.
כלומר לנסות לחשוב מחשבות אלטרנטיביות במקום המחשבות האוטומטיות. האפשרות הנוספת היא להיעזר באיש מקצוע. תגובות נפוצות אחרות הן הצורך של הנבגד לדעת את ה"אמת".
לאחר שהרומן עבר את שלב הגילוי סביר להניח שהרבה אינפורמציה עדיין נעלמת או מעוותת באופן שהבוגד מנסה לתת לרומן פחות משמעות.
ישנו צורך עצום לקבל כמה שיותר אינפורמציה.
הנבגד יכול לנסות לצאת למסע של "גילוי האמת". גילוי האמת לא בהכרח עוזר.
אולם במידה וצורך זה משתלט, רצוי לרכז את כל השאלות ולהגביל אותן לזמן מוגבל, כמו פעמיים בשבוע.
ההגבלה בזמן ובמועד קבוע עוזרת לשני הצדדים להתמודד עם הצורך במידע של הנבגד.
אחת הדרכים לשלוט על החקירות האובססיביות היא לנהל יומן בו הנבגד יכול לעלות בכתב את מחשבותיו ושאלות שהיה רוצה לשאול את הבוגד.
יש צורך לקבוע זמן :פעם או פעמיים בשבוע בו הנבגד ישאל את השאלות שאותם רוצה לשאול.
עליו לבדוק עם עצמו מדוע הוא שואל שאלות אלו?, מה הוא מצפה כתשובה?, וכיצד האינפורמציה החדשה שיקבל תעזור לו להתמודד עם רגשותיו? באופן זה יש לנבגד תחושת שליטה, והיא מרסנת את ההתנהגויות ההרסניות.
בעת גילוי הבגידה ישנם צרכים רגשיים מנוגדים של בני הזוג.
הבוגד נאלץ לסיים קשר משמעותי לו, הוא נימצא בתהליך של אבל על אבדן הקשר, וזה לא לגיטימי בעיני הנבגד.
הנבגד דורש מהבוגד ביטויים של גינוי הקשר או גינוי מושא הרומן.
הבוגד לא מסוגל עדיין לעשות זאת מאחר ורגשית הוא מתאבל על הקשר.
הנבגד עצמו סובל מאבדן של ערך עצמי ואבדן בערך החשיבות שלו לבן הזוג.
הוא דורש לקבל מבן הזוג הבוגד את התמיכה וההכרה שהוא האדם המשמעותי בחייו הרגשיים של הבוגד.
כמובן שזה בלתי אפשרי.
בני הזוג נכנסים למלכוד. אף אחד רוצה לקבל מהשני את ההבנה לכאב ולצרכים הרגשיים המידיים שלו דווקא מהצד הפוגע.
הנפגע רוצה לקבל מהפוגע את ההבטחה שהוא משמעותי לו, צעד שהפוגע מבחינה רגשית לא מסוגל בשלב זה להעניק. כתוצאה מכך נכנסים בני הזוג למעגל הפגיעה השני. מעגל בו הנבגד מתאכזב מהציפיות שיש לו מבן הזוג לאחר גילוי הבגידה. מהם האמצעים שעוזרים לעבור תקופה זו ?
א- היצמדות לשגרה. מאחר וגילוי של הרומן מערער כל כך את המצב הרגשי, רצוי להיצמד ולא להרפות מהשגרה היומיומית כמו התפקידים הקשורים בהורות ובעבודה.
לפיכך מומלץ ורצוי מאד לארגן באופן מעשי את היום, להיצמד לסדר היום השיגרתי.
אלו אמצעים שעוזרים מאד לשרוד ולעבור תקופה זו. ב- שליטה על ההתנהגויות האובססיביות.
נושא שנסקר לעיל.
לסיכום, יש צורך להבין שעם המשבר הזה, עד כמה שהוא מכאיב וקשה רגשית קיימת הזדמנות לצמיחה אישית וזוגית, מאחר וישנו הכרח לשנות את נקודת המבט על החיים, על היחסים העתידיים, לפתח דפוסים חדשים, ולבחור בחירות חדשות.
댓글